הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

הרשומה הזו היא תוצאה של עיון (מומלץ) ב"דמוגרפיה של הדתיות (תהליכי חילון בציבור הדתי והמסורתי)".

היה מעניין לקרוא כי "מאז תחילת שנות התשעים ועד היום, שיעור הציבור הדתי מרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת קבוע ועומד על 10-11% למרות שיעור פריון יותר מכפול מאשר הציבור החילוני".

בהמשך לרשומה מהעבר (חרדים, דמוגרפיה ומנדטים) נראה שיש כאן עוד רמזים לכך שגודלו של כל אחד מה"שבטים" במדינת ישראל בעתיד (וגם בהווה) אינו מוסבר בפשטות לפי רמת ילודה.

אחת הדרכים לבחון את השינוי המסתמן היא לראות מה אחוז התלמידים בחינוך הממלכתי היהודי, בחינוך הממלכתי בשפה הערבית, בחינוך הממלכתי דתי, בחינוך החרדי (האמת – נפרט אף יותר מחלוקה זו) – ובעיקר כיצד האחוזים הללו משתנים לאורך השנים. עיקר התרומה של הרשומה הנוכחית היא חלוקת החינוך הממלכתי (המ"מ – המוסדות המוכרים) לפלחים שונים.

יש להודות שהנתונים לא לגמרי ברורים לי, וכמו תמיד – תגובות שיעזרו להבין טוב יותר את התעלומות – יתקבלו בברכה.

להמשיך לקרוא "הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך"

מודעות פרסומת

אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎

דן בן-דוד כותב כי "מערכת הבריאות איבדה דרכה" (הארץ 6/4/17).

המאמר (וגם בגרסתו כמזכר מדיניות של מוסד "שורש") מהווה ממש קריאה לחשבון נפש, שכן המצב המצטייר עגום ו"הגיעה העת לתת מענה לשאלה הגדולה — איזו מערכת בריאות מדינת ישראל רוצה שתהיה לה בעוד עשור?"

בסמיכות ליום העצמאות, אנו מכריזים בזאת שמערכת הבריאות שלנו היא גאווה ישראלית. מערכת שממש, אבל ממש, לא איבדה דרכה. מכריזים, ותומכים בעובדות.

EPSON scanner image

כיצד רואים שמערכת הבריאות איבדה דרכה לפי דן בן-דוד? מאמרו כולל טעונים מסוגים שונים:

  • יש בישראל פחות מיטות לנפש מבעבר וביחס ל־OECD (טעוני תשומות).
  • בישראל יותר מקרי מוות מזיהומים (לנפש) מכל מדינה אחרת ב־OECD (טעוני תפוקות).
  • המספר השנתי של בוגרי לימודי סיעוד בתחתית ה־OECD (טעוני תכנון).
  • המדינה משקיעה במקומות הלא נכונים – צריך להסיט יותר לבריאות, גם על חשבון טיפול בטרור או בתאונות דרכים (טעון תקציבי).

דן בן-דוד הוא מסוג האנשים שכדאי להקשיב להם. הוא גם מלווה את דבריו בנתונים, מה שמוסיף רובד נוסף שנמצא במחסור במחוזותינו: דיון ענייני ומבוסס עובדות.

בכל זאת, הפעם לדעתי הוא החטיא.

רשומה קצת ארוכה? אולי. מדובר בבריאות שלנו.

לממהרים, הנה תמצית:

להמשיך לקרוא "אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎"

גיל ושכר ממוצע

הגיל עושה את שלו.

השכר הממוצע (והחציוני) במשק מסקרן רבים מאיתנו כדי לדעת משהו לגבי עצמנו. נו? אני מרוויח יותר או פחות מהשכר הממוצע? הרבה יותר או פחות?

כנראה שבגיל 20 מעטים מתעניינים האם השכר שלהם נמוך או גבוה מהשכר הממוצע במשק. בגיל 40 זה כבר מעניין, אבל אז (חדשות משמחות) מובטח שקוראי הבלוג יהנו מהכנסה ממוצעת גבוהה מהשכר הממוצע במשק. כן, כן, אפשר לקבוע תאריך. נתכנס יחדיו ונסתכל באושר ועושר הרחק מלמעלה על השכר הממוצע.

feeling-rich

להמשיך לקרוא "גיל ושכר ממוצע"

משך הטיסות באל-על לניו-יורק

האם טיסות אל-על אכן ארוכות יותר מהנדרש?

לאחר שראיתי טענות לשני הצדדים, בלי ביסוס. לאחר שחלק מציגים את לוח הזמנים המתוכנן ל JFK של אל-על לעומת זה של Delta כדי לטעון שההבדלים לא גדולים (רק שמדובר בהבדל בתכנון, ולא בטיסה בפועל), חיפשתי נתונים.

להמשיך לקרוא "משך הטיסות באל-על לניו-יורק"

הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)

ברירת המחדל של המצטרפים לביטוח סיעודי (רובנו?) היא כיסוי לחמש שנים של הזדקקות לסיוע, בלבד.

העובדה שהביטוח הסיעודי מוגבל לחמש שנים בלבד מטרידה. למה רק חמש? מה אם אאריך חיים, אז משפחתי תצטרף להוסיף לסבל הבלתי נמנע גם הוצאה של עוד 15,000 שקלים בחודש?
לכן, מציעים לנו גם אופציה לביטוח נוסף – למקרה שבעתיד נשתכן במוסד סיעודי, ונהיה לקוחות מתמידים. הביטוח ישלם סכומים נכבדים למוסד הסיעודי כל עוד נשהה בו, החל מסיום חמש השנים הראשונות וככל שרק יהיה בכך צורך.

כמו כל ביטוח שקשור לבריאות, הנטיה שלנו היא להגיד לסוכן "כן". הרי מה יותר חשוב מבריאות? רק שאז רואים את העלות, ושואלים האם לא מפילים עלינו כפל כיסויים? האם לא מציעים לנו לבטח גם את מה שלא צריך?

להמשיך לקרוא "הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)"

עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?

הפעם משהו מעט שונה. משהו ששוכב במגירה כבר שנה. בלי תרשימים בכלל. רק מלל.

קצת על עסקים חברתיים בישראל. דבר נפלא וראוי להערכה. הציניקנים שבינינו לא מודעים כמה אנשים טובים פועלים סביבם.

העסקים הללו והאנשים הבוחרים לתרום את מרצם לעסקים כאלו ראויים להכרה ולהערכה של כולנו. הרשומה הזו, ואין בכך כל ניגוד, היא רשומה ביקורתית ויש בה הצעה לאופן חשיבה ופעולה לעסקים חברתיים.

בקצרה:

  • טוּב אינה מילה נרדפת להשפעה.
  • עסקים שעוסקים בטוּב ולא משיגים השפעה בקנה מידה רלוונטי מייצרים תחושה של עשיה ומטשטשים את ההשפעה המועטה.
  • בהגדרת מטרת ארגון אין די בקביעת הבעיה בה הארגון יעסוק. נכון לקבוע מטרה חברתית המפרטת יעדים כמותיים ומדידים, שמידתם מספקת להשגת שיפור משמעותי.

  להמשיך לקרוא "עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?"

תאונות דרכים, טלפונים ניידים ואופניים חשמליים

לאחר שנים בהם מצב הבטיחות בדרכים הלך והשתפר (כן, כן) המגמה המבורכת נבלמה. בדיוק כשנכנסו לחיינו הטלפונים הניידים והאופניים החשמליים. למרות שעדיין חסרים הרבה מהנתונים, הרשומה הזו מנסה לברר איפה כדאי שיהיו הדגשים שלנו – ואיפה מסתמן שתחושות הבטן שלנו מטעות.

להמשיך לקרוא "תאונות דרכים, טלפונים ניידים ואופניים חשמליים"